"אני לא רוצה למכור את הבית המשותף ואני לא רוצה לגרום לאשתי נזק כלכלי או כל נזק אחר". כך הוא פתח איתי את השיחה. הוא הגיע אליי לשיחת יעוץ. הוא רוצה להתגרש, זה ברור לו. גם ברור לו שיעשה זאת בהליך גישור ולא במלחמות בבתי משפט. אשתו יודעת שהוא שוקל זאת. אבל לא ברור לו איך להתגרש בלי למכור את הבית המשותף שלהם.
יש להם 2 ילדים קטינים, בית פרטי יקר, ו-2 רכבים חדשים. שניהם עצמאיים. הבית בו הם גרים היום שווה הרבה כסף והם השקיעו בו לא רק ממון אלא גם את כל מרצם וזמנם כדי שיהיה כמו שהוא היום. לא בא לו למכור אותו ולהתחלק בכסף. הוא רוצה שהילדים שלו יהנו מהבית הזה. "אני רוצה שהבית יישאר שלנו. אבל מצד שני, אני לא רוצה להשכיר את הבית לאנשים אחרים. אני מפחד שיהרסו לנו אותו. הבית שווה המון כסף ואין לי ספק שערכו עוד יעלה. בכל מקרה, תכננו להשאיר אותו לילדים. אז בגלל שאני רוצה להתגרש נמכור את הבית הזה? אני צריך את עזרתך כדי למצוא פתרון אחר".
"על נסטינג שמעת?" שאלתי אותו.
"על מה?" הוא ענה, לא ממש מבין למה אני מתכוונת.
הסברתי שיש אופציה, שעשויה לעבוד טוב בין בני זוג שמתגרשים כשהיחסים ביניהם טובים, והיא שיטת ה"נסטינג" (Nesting): מודל משמורת שבו הילדים נשארים לגור בבית אחד קבוע, בעוד שההורים הם אלה שמתחלפים במגורים בבית בהתאם להסדרי המשמורת. במקום שהילדים יעברו בין בתי ההורים, ההורים הם אלו שנכנסים ויוצאים מהבית בתורנות.
הסתכלתי עליו כדי לבחון את תגובתו להצעה. היה ניכר על פניו שהוא מופתע. מעולם לא שמע על האופציה הזאת. הוא שמח. במקרה שלו - זו כנראה אופציה טובה, אבל לא תמיד היא נכונה לכולם.
נסטינג = Nesting : כמו שציפורים בונות קן לגוזלים שלהן, הגוזלים נשארים בקן וההורים חוזרים לקן עם אוכל לגוזלים, כך גם בשיטת הנסטינג בגירושים - הילדים נשארים ב"קן" - בבית המשותף ואילו ההורים יוצאים משם וחוזרים רק בימי השהות שלהם עם הילדים.
יתרונות של נסטינג:
1. יציבות לילדים: הילדים נשארים בבית המוכר להם, באותו חדר, עם אותם הרגלים, חברים וסביבה. אין צורך במעברים תכופים בין בתים שונים, מה שמפחית סטרס ולחץ.
2. גמישות וזמן להסתגל: פתרון זמני שיכול לעזור לילדים להסתגל בהדרגה למציאות החדשה של הוריהם בנפרד. מאפשר להורים זמן להתארגן ולמצוא פתרונות דיור קבועים לפני שמפרידים את הילדים לשני בתים.
3. פתרון נוח מבחינה לוגיסטית: לא צריך להתאים בכל פעם שני בתים לצרכים של הילדים (חפצים, בגדים, מערכת לימודים). אין צורך לשנע את הילדים בין בתים – כל הציוד שלהם נמצא במקום אחד.
חסרונות של נסטינג:
1. קושי רגשי ופגיעה בעצמאות ההורים: הנסטינג עלול להקשות על ההורים להמשיך הלאה ולהתנתק מהחיים המשותפים, כי הם עדיין חולקים "מרחב משפחתי". קשה להם לבנות חיים זוגיים חדשים כאשר הם עדיין מחוברים לבית המשפחתי.
2. עלויות גבוהות יותר: כדי ששיטה זו תעבוד, כל אחד מההורים צריך דירה נוספת (או לפחות מקום מגורים חלופי), מה שמוסיף הוצאות כלכליות. יש זוגות שחולקים ביניהם גם את הדירה הנוספת, אך זה מתכון למריבות ולתחושה שכלום לא השתנה. התחזוקה של בית "ראשי" קבוע, בנוסף להוצאות דיור נוספות לכל אחד מההורים, עלולה להיות יקרה.
3. מורכבות תפעולית: דורש שיתוף פעולה גבוה בין ההורים – למשל, סידור הבית, חוקים משותפים, שגרה אחידה. אם אין תקשורת טובה, זה יכול לגרום לריבים חוזרים וללחץ על כל הצדדים.
4. לרוב - מדובר בפתרון זמני בלבד: ברוב המקרים, נסטינג אינו פתרון קבוע אלא שלב מעבר עד שהילדים מתרגלים לגירושין. ככל שהזמן עובר, קשה יותר להחזיק במודל הזה, בעיקר אם אחד ההורים מחפש יציבות עצמאית או נכנס למערכת יחסים חדשה.
נסטינג מתאים להורים שרוצים לשים את טובת הילדים בראש ולהפחית שינויים חדים. זוגות גרושים שמסוגלים לשתף פעולה בצורה בריאה ולנהל מערכת יחסים מכבדת. מצבים בהם יש אפשרות כלכלית להחזיק מספר נכסים או לפחות פתרון מגורים חלופי לכל הורה.
נסטינג פחות מתאים לזוגות עם ריבים חוזרים וקושי בשיתוף פעולה, כאשר אחד ההורים רוצה להתחיל זוגיות חדשה ומעוניין במרחב אישי, מצבים כלכליים שלא מאפשרים להחזיק מספר דירות או פתרונות דיור חלופיים.
אז מה כדאי לזכור? שיטת הנסטינג יכולה להיות פתרון מעולה לילדים בטווח הקצר, אך היא דורשת רמה גבוהה של בגרות ושיתוף פעולה מצד ההורים, וגם משאבים כלכליים. לרוב, היא משמשת כשלב מעבר לפני יצירת סידור משמורת קבוע.
אם שוקלים את השיטה, מומלץ לקבוע מראש מגבלות זמן וכללים ברורים כדי למנוע בעיות עתידיות.